הזדמנויות וטיפים לגיוס משקיעים לסטארטאפים בשנת 2024

New idea.Working table.Concept real estate

הזדמנויות וטיפים לגיוס משקיעים לסטארטאפים בשנת 2024

שנת 2023 הייתה ללא ספק שנה מלאת אתגרים עבור עולם הסטארטאפים.

נתונים מראים על ירידה דרמטית של 73% בהשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, ו-66% פחות גיוסים של קרנות הון סיכון.

המשבר הכלכלי והחוסר ודאות הפוליטית הובילו משקיעים לנקוט בגישה סולידית ושמרנית יותר.

אולם, כפי שאמר איינשטיין, "בתוך כל משבר טמונה הזדמנות גדולה".

בואו נבחן לעומק את ההזדמנויות והאסטרטגיות לגיוס הון בשנה הקרובה, תוך התייחסות לשינויים בהשקעות המסורתיות והלא מסורתיות.

אבל תחילה, נסקור בקצרה את ההיסטוריה הקרובה.

עד 2019 שררה אופוריה בשוק הסטארטאפים וההשקעות זרמו בקלות ובנדיבות.

במודל ההשקעות המסורתי, הכסף זרם מהמוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח) אל קרנות ההון סיכון שהשקיעו בסטארטאפים. אך החל מ-2018 החלו גופים מוסדיים להשקיע ישירות בחברות הזנק, מתוך רצון "להיות בפנים". הדבר הוביל לעלייה חדה בהערכות השווי של חברות ולחץ לצמיחה מהירה, אך לא תמיד מבוססת. כולנו זוכרים לדוגמה, את WeWork, שהערכות השווי הגבוהות שלה לא התממשו כשהגיעו להנפקה וכשהבינו שהחברה, שנחשבה לחברת טכנולוגיה – עסקה למעשה בנדל"ן. כן, חשיבה שונה, התנהלות שונה בשוק הנדל"ן – אבל עדיין, לא ניתן היה להתייחס אליה כאל חברת טכנולוגיה.

2019 היתה סה"כ שנה טובה, חשבנו כולנו שהנה, חוזרים למבנה המסורתי, אבל אז הגיעה 2020.
ב-2020, מגיפת הקורונה הכתה בכולנו, גרמה לבלימת העולם אך בד בבד יצרה המון צרכים ואתגרים שדרשו מענה טכנולוגי.
ב-2021 ראינו את ההשפעה – הכל היה פתאום אונליין ובדיגיטל, מה שהוביל לגיוסים חסרי תקדים בתעשיית ההייטק. תחומים כמו זירות מסחר למיניהן ופינטק גייסו בקלות רבה, ושוב, המוסדיים היו להוטים אחרי הטכנלוגיות וכולם רצו להיות חלק מהשינוי הגדול בעולם.

אך בשלהי 2022, אותה אופוריה התחלפה בספקנות. בועת הטכנולוגיה התנפצה, בגלל השקעות מופרזות בחברות ללא בסיס כלכלי איתן, והתרסקות כמו במקרה של FTX שהיכתה בשוק הקריפטו, גרמה למשקיעים להבין שהערות שווי מוגזמות, הריצה המטורפת לא מובילה לשום מקום והמשקיעים נהיו מפוכחים ומחושבים הרבה יותר.

קרנות ההון סיכון השקיעו סכומים גדולים שהיו בידיהם בציפיה ליוניקורנים ומתוך צורך להישאר מול המשקיעים המוסדיים ומצאו שהחברות בהן השקיעו לא הצליחו לממש את הציפיות והתרסקו אחת אחרי השנייה.

מה שקורה בשטח כעת הוא "ריסט" של ההשקעות המסורתיות.

המשקיעים המוסדיים חוזרים להשקיע בעיקר דרך קרנות הון סיכון שהן בעלות הידע והמומחיות בתחום הסטארטאפים.

אלא שעכשיו, חלק ניכר מקרנות ההון סיכון לא מתמקדות רק בחברות בוגרות יותר, אלא משקיעות כבר בסיבובים מוקדמים כמו Pre-Seed ו-Seed.

זאת מתוך הבנה שזה הזמן למצוא סטארטאפים פורצי דרך ולסייע בפיתוחם.

הן מנסות לפזר את הסיכונים ולהשקיע סכומים קטנים יותר על פני יותר חברות.

במובן הזה, המשבר חיזק את העברת המקל חזרה לידיים המקצועיות של קרנות ההון סיכון.

החזרה הזו לשיטת ההשקעה המסורתית, שבעבר דווקא היתה קשה יותר לסטרטאפים בסלבים מוקדמים, עם השינוי שנוצר – מהווה הזדמנות פז לחברות סטארטאפ צעירות, שיכולות עכשיו למצוא אוזן קשבת אצל הקרנות המובילות וקרנות חדשות שקמו בדיוק במטרה לתת מענה לצורך הזה.
השנה הקשה שעברה עלינו כאן בישראל, בשנת 2023 ולפחות ברבעון הראשון של 2024 (והצפי הוא שהמשבר ימשיך לתוך המחצית הראשונה של השנה) הורגשה מאוד בקושי לגייס כספים בארץ. קרנות רבות עזבו, סטראטפים רבים החליטו להירשם בחו"ל.

אז מה המפה לשנת 2024? אילו דלתות נפתחו בעקבות המשבר ומה הדרך הנכונה לגייס משאבים בסביבה הנוכחית?

נתחיל בחדשות הטובות – ההזדמנויות – באופן כללי – בעולם:

ההזדמנות הראשונה טמונה בעובדה שקרנות הון סיכון מתחילות לחזור ולהשקיע בשלבים מוקדמים יותר כגון Pre-Seed ו-Seed.

הן מבינות שדווקא עכשיו זה הזמן לזהות חברות בעלות פוטנציאל פורץ דרך ולקחת חלק בצמיחתן.

מכאן נובעת גם ההזדמנות השנייה – ניתן לגייס סכומים קטנים יותר, בטווח של 750 אלף עד מיליון דולר לסיבוב, מה שמקל על החברות הצעירות.

שלישית, המצב מוביל ליותר שיתופי פעולה בין סטרטאפים, בכדי לחבר טכנולוגיות וליצור פתרונות אינטגרטיביים עם ערך מוסף.

ורביעית, הגל של פיטורים בהייטק הותיר כוח אדם מוכשר פנוי לשמש כיועצים וחברי צוות חיצוניים, ולהעניק מניסיונם ללא צורך בהעסקה ישירה.

נתחיל בחדשות הטובות – ההזדמנויות – באופן כללי – בעולם:

ההזדמנות הראשונה טמונה בעובדה שקרנות הון סיכון מתחילות לחזור ולהשקיע בשלבים מוקדמים יותר כגון Pre-Seed ו-Seed.

הן מבינות שדווקא עכשיו זה הזמן לזהות חברות בעלות פוטנציאל פורץ דרך ולקחת חלק בצמיחתן.

מכאן נובעת גם ההזדמנות השנייה – ניתן לגייס סכומים קטנים יותר, בטווח של 750 אלף עד מיליון דולר לסיבוב, מה שמקל על החברות הצעירות.

שלישית, המצב מוביל ליותר שיתופי פעולה בין סטרטאפים, בכדי לחבר טכנולוגיות וליצור פתרונות אינטגרטיביים עם ערך מוסף.

ורביעית, הגל של פיטורים בהייטק הותיר כוח אדם מוכשר פנוי לשמש כיועצים וחברי צוות חיצוניים, ולהעניק מניסיונם ללא צורך בהעסקה ישירה.

אם נסתכל פנימה, אלינו לישראל:

המלחמה שנחתה עלינו, הביאה לצד הקרנות שהיססו להשקיע בארץ גם קרנות שלא פעלו בארץ בעבר, בטח לא בשלבים המוקדמים – שהחליטו שדווקא עכשיו זה הזמן לחזק את ענף הסטרטאפים בארץ. בין אם מציונות נטו או מראייה עסקית מפותחת – קרנות גייסו כספים לצורך השקעה בסטרטאפים בשלבים מוקדמים.

גם המדינה התגייסה למשימה ולשכת החדשנות פתחה קרנות ייעודיות לחברות בשלבי Pre-Seed ו-Seed

לצד ההזדמנויות, התקופה דורשת אסטרטגיית גיוס מותאמת ואפקטיבית.

הנה מספר טיפים חיוניים שיסייעו לכם:

 

1. הסטארטאפ שלכם ייבחן ראשית על איכות הצוות, המודל העסקי ופוטנציאל השוק, ופחות על מדדים אחרים. תתמקדו בליבת הערך שלכם.

a. מה מביא כל חבר צוות למיזם

b. חשוב שהצוות ימנה לפחות חבר אחד בעל ניסיון בענף בו פועל הסטרטאפ, חבר אחד עם ניסיון ביזמות וכשמדובר במיזם טכנולוגי – חבר אחד בעל ניסיון בטכנולוגיה.

c. לא כל הגורמים חייבים להיות מייסדים או שכירים של המיזם. אפשר בהחלט להיעזר ביועצים חיצוניים ובועדה מייעצת – כל עוד ניתן להוכיח שהם מלווים את המיזם באופן שוטף.

2. בנו תוכנית עסקית רהוטה ומצגת משכנעת אך לא מנופחת. הקרנות רוצות לראות כנות ומקצועיות יותר מהבטחות ו-Buzz Words.

3. הגדירו בצורה מדויקת ותמציתית את הבעיה אותה אתם פותרים, את הפתרון המוצע, את השוק הפוטנציאלי והבהירו מי הם משתמשי הקצה ומיהם הלקוחות במידה והם שונים.

4. בנו מודל עסקי ואסטרטגיית Go-To-Market צלולים ומנומקים היטב. תסבירו כיצד תיצרו הכנסות ותנגישו ללקוחות את הערך שביצירתכם.

5. המשקיעים יבקשו תוכנית פיננסית קוהרנטית הכוללת Roadmap, תחזית תזרים ושימושים ברורים לכסף שתגייסו. גלו בה גמישות מסוימת כי המציאות דינאמית.

6. מפו בקפידה את הקרנות והמשקיעים הפוטנציאליים ובדלו עצמכם. דעו בדיוק מה מניע כל גוף ומה הקריטריונים הייחודיים לו להשקעה בחברות. תיפרו חליפה בהתאם.

7. שמרו על עירנות, מוטיבציה ואופטימיות. השקיעו בעצמכם ובצוות. המשיכו להאמין בחזון ובדרך, גם אם יש הדורים בדרך. רק כך תימשכו משקיעים.

לסיכום

אם נסכם, שנת 2024 בהחלט מזמנת אתגרים אך גם פותחת פתח לאפשרויות חדשות. תנועת המטוטלת בין ההשקעות המסורתיות ללא מסורתיות הובילה למיקוד מחודש של קרנות הון סיכון בסטארטאפים צעירים עם פוטנציאל גבוה.

סטארטאפים עם חזון, מקצועיות ויכולת אדפטציה יוכלו לנצל את ההזדמנויות בתבונה, לגייס משאבים ולהמשיך לצמוח אף בסביבה מורכבת זו.

זיכרו, מאחורי כל קושי מסתתרת דרך חדשה. בהצלחה רבה לכולנו!

 

 

מזמינה אותך לצפות בוובינר שקיימתי

צרו קשר

מלאו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

    מזמינה אותך לקרוא פוסטים נוספים:

    שלחו לנו וואטסאפ
    דילוג לתוכן